עכשיו אתה כבר לא רגיש אליי
ואתה כבר לא מרגיש אותי
הצעדים שלי נעשו חלשים
והקול שלי הולך ודועך
הדיבור הולך ומשתתק
הבגדים הופכים בלויים
הכאבים בחזה הופכים חזקים
והשמים נופלים על הפנים

השקט מכה את הדממה
והרוח מרעידה את האדמה
הסערה כבר מתחוללת
בכל רחבי הלב

ואיך אעבור את החורף לבד
כשבחוץ גשמים וסופות
ומי יחזיק לי את היד
כשיהיה חשוך ואני אפחד
ומה האמת ואיפה המציאות
ואיך מוצאים טיפה של אושר
בתוך כל הבדידות

שהגוף לא יכאב
והלב לא יצנח
שלא תקפא לצדי
ותהיה כזה ילדותי

ימי הסערה כבר חלפו
ושערותיי כבר הלבינו
ואני כולי מבוגרת וזקנה
ואתה
אבדת לי בדרך
באחד החורפים ההם
שהשארת אותי לבד

עכשיו אתה כבר לא זוכר אותי
ואתה כבר לא מזכיר אותי
הימים שלי שמתארכים
והלילות שלי שמפחידים
ואין לי טיפה ממך
להשכיח ממני אותך
הלב שלי קפא
והאשמה היא רק שלך...