וכמו סכין שמפלחת את ליבי
אותה אחת שחתכה בך בשנתך נעוצה בי עכשיו
אך אינני ישנה, הנני ערה
והתער חד
והכאב שורף
והגרון ניחר מכדי לפלוט את זעקתי
וכחנית שלופה מתבתרים להם הזיכרונות וניתזים לכל עבר
וגם הרגשות איתם
מול עיניי
רסיסי אהבה
תשוקה
געגוע
וכל רסיס עם נגיעה שלך בו
וכל רסיס מביע וכל רסיס מרגיש
ולכולם הבעת עצב בפניהם וכולם מרגישים בחסרונך
והנפש שלי,
אותה אחת שהיא חצי בלעדייך
עומדת מול הסכין למלחמת מעטים מול רבים
הנפש שלי לא הספיקה לראות שנופפת בדגל לבן
ויצאת למלחמה אישית על הנפש שלך
והנפש שלך,
האם היא שלמה בלעדיי?
אינני יודעת
כל שיודעת אני שמבעד לעצב והדמעות
מצליחה אני לשחרר במין מנטרה שכזאת -
שלא יגמר לעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.