זה אפילו לא עצב עמוק
מן מלנכוליה זוועתית כזאת,
מגושמת, כובלת
אם הדמעות היו יוצאות
סביר להניח שהייתי מרגישה טוב יותר,
אבל רק מלנכוליה.
אני משערת שתיקח ימים מספר
ושתתלווה אליה ציפייה מבעיתה
שתגרום לי לרעד של חולת אפילפסיה.
וכמה שאני מתעבת את הפגיעות הזו.
שונאת אותה עד עמקי הנשמה
שלי, שבוכה חרישית, ותמשיך, כנראה, לבכות.
עד מתי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.