טוב אז מכיוון שאני לא יודע בדיוק מה אני מחפש, לא יכול לתת
לזה תיאור מדויק ובגלל שההבעה שלי קצת לקויה - אני אתאר באופן
שטחי למדי מה אני רוצה.

החברה שהכי אהבתי שהייתה לי - קרן.
קרן הייתה במקצת אינטיליגנטית מעל לשאר אבל היו לה השקפות מאוד
שטחיות ביחס להשקפות שלי.
אחת מהן שאולי חלקכם תראו (בהתחשב במי שאתם, מה שאתם, במה שאתם
מאמינים או לפי איך שאתם חושבים) כדבר פסול ומגעיל לאמור הוא
האמונה, הקשבה, אי הטלת-ספק באמרות כל-כך לא מבוססות שטחיות
חסרות עומק והבנה כלשהי - אמונה באל, הישענות על הלא נודע
וההגיוני.

"גם איינשטיין היה מאמין!"
כל טמבל ברחוב שאתה מריץ אתו ויכוח על האמונה באל מפליץ לך את
המשפט הזה.
האמת? שהייתי מעריך יותר את הגדולים מביניהם שלא הטילו אצבע
באוויר במכוון לאפי עם חיוך כל-כך גאה ודפוק ואומרים בניסיון
כל כך נואש שאפילו "אל המדע" האמין באל.
איינשטיין היה מאמין, אבל הוא לא האמין באל בורא עולם עונה
לתפילות ומחייב המצוות שומר העם היהודי והמסורת, הוא האמין
ברוח מארגנת גדולה של היקום שאותה כינה "הזקן".

עד היום ועכשיו איני מטיל ספק באף מילה שאיינשטיין הוציא מפיו,
כל מילה היא יצירה לשמה! אלברט הגה רעיונות יצרתיים-מחוכמים
בתחום הלא-נודע.
יצירותיו היו עם ביסוס שאין לחלוק עליהן בצורה שאני חולק על
האמונה ב"השגחה פרטית", זה מה שאני אוהב במדענים מהסוג הזה
(כן! הסוג הזה!) - שומרי ראש להטלת ספק ומתבססים על היגיון
יצירתי וחסום להישענות במילים של האחר כאקסיומות מבלי להניף
מנורה מעל הראש ולחשוב טיפה.
גם אם לחלק זה יישמע מופרך ולא יאהבו בכלל את התיאור "אל"
ל"סדר החוקים", אין זה אומר שאנחנו בני-האדם יכולים להגדיר
אותו אחרת כי אף אחד לא יוכל להטיל ספק בדבר שהוא תיאוריה בלבד
ושאין גם לכם תשובה ממשית ומבוססת המציינת אחרת.

ונחזור לענייננו, קרן הלכה לשיעורי תורה, ושם היא הקשיבה
לאנשים מאמינים וחכמים שאמרו את דברם בהקשר לאמונה ב"השגחה
פרטית" (איינשטיין האמין ב"השגחה כללית"), דבר שעורר בי זעם רב
שאפילו אני בעצמי לא הבנתי באותם ימים.

בן-אדם הוא יצור לא רציונלי שעובד על פי דחפים וצרכים בסיסיים
בלבד -
זיגמונד פרויד.
איני יודע אם הזעם שלי לגבי האמונה של קרן היה רק מהסיבה שאני
הולך לציין (כמו סיבות אחרות תיאורטיות שחשבתי עליהן כגון
שהתעצבנתי על כך שהאמונה "לוקחת לי את קרן") על פי מה שכתבתי
בנ"ל אבל אני אומר אותה בכל זאת - אני חושב שחלק ניכר מהסיבה
שאמונה זו והקשבה לאנשים אלה הכעיסה אותי הייתה נעוצה בעובדה
שקרן לא הפעילה את הראש ההגיוני מטיל הספק מספיק כדי לבוא
ולומר "אולי מה שהם אומרים לא נכון?"

גם אורי גלר מזמן נודע כשקרן!
אלפי קוסמים שטענו שיש להם כוחות על טבעיים הוכחו כבר עשרות
ומאות פעמים כשקרנים, זבלני שכל שרוצים רק תהילה או שמאמינים
בדבר ומכחישים את היותו לא אמיתי.
גם לי יש ידידה שעשתה מיליון דברים ועד היום מכחישה בכל תוקף
שעשתה אותם (למרות שזה ידוע ומוכח בתשעים ותשעה אחוזים שהיא
משקרת - מילה שלה מול מילה של אחד שנודע כאחד שלא משקר ובמיוחד
לא לי) או שהיא מאמינה בתוך תוכה שהיא באמת לא עשתה אותם -
עשתה אותם!
אז כל דבר שיגידו לך ויכריחו אותך להאמין שהוא נכון אתה תאמין
בו? אם יגידו לך שניצחת באיזה קרב בקאונטר סטרייק (משחק מחשב)
רק בגלל שנעלת נעליים אדומות באותו היום ו"יפליצו" לך איזה
הסבר "הגיוני" אתה תאמין? אה! לא! הם הראו לך אחר כך שעוד כמה
פעמים ניצחת כשנעלת את אותן הנעליים האדומות.
אז בואו נלך לפי סטטיסטיקות, כל דבר שקרה לנו מעל ל-5-10 פעמים
קרה בגלל כוח על-טבעי ולא על פי המונח הבסיסי ש"כתוב למעלה"
והוא - חוק.
לא חשבתם שאתם פשוט מוכשרים מספיק לנצח באותו משחק? פשוט למדי,
לא? אני מסכים שיש דברים מסובכים יותר שקשה יותר להבין, אבל
היופי בהם הוא היותם דברים מסובכים וקשים להבנה, אינכם
חושבים?
אלו הדברים שגורמים לנו לחשוב ולא להתחיל להאמין בדברים
שלאו-דווקא נכונים.
אוקיי, אז אולי גם החוקים אומרים שנועדנו להיות מטומטמים, הרי
אנחנו רק בני-אדם! הכעס שאני מרגיש ברגע זה גם הוא פרימיטיבי
לחלוטין והוא סתם לשווא.
רגע! מה זה לשווא? אין לזה משמעות - לא למילה ולא לפעולה שאני
עושה, אז מה זה משנה? זה לא משנה!
אוקיי, (רגע, נשימה...) אבל ההצדקה (שגם הוא מושג מופשט
לחלוטין אבל נתייחס אליו עכשיו בתור מושג ממשי) לכך שבן-אדם
צריך להיות כל-כך לא אמיתי נעוצה באיזה ספר תנכי לפני אלפי
שנים - זה מגוחך.

אתם חושבים לעצמכם עכשיו "אז הוא לא מאמין בכוח על-טבעי"?
אז סביר להניח שעדיין לא הבנתם את רעיון הכתיבה שלי כאן (פסקה
רק לאלה שלא הבינו).
אני מאמין בכל דבר שמוכח או שיש לו הסבר הגיוני (עד שיבוא הסבר
עוד יותר הגיוני ויחתים את התעופה של ההסבר שבא לפניו), אבל
אינני מאמין בהישענות על תיאוריות שאינן מופשטות וממשיות מספיק
כדי שיהיה כל-כך קל בהיגיון הפשוט של מוחנו להבינן באופן כזה
של הישענות על כך שלאלוהים יש תכונות ממשיות.
תבינו שאינני מתמקד בפסקה זאת על הכוח העל-טבעי אלא על השאלה
"במה אני מאמין".
כוח על טבעי זוהי תיאוריה בלבד מבחינתי.
בכלל, אינני מאמין שבני-האדם אי פעם יגלו (כמו שאנחנו מאמינים
שיגלו. שימו לב למה שאני כותב פה בסוגריים!) את תובנות החוקים
בהיקפם המלא כי אני לא חושב שיש פה איזשהו סוף אפשרי.
אני רק חושב שאפשר לפתח תיאוריות סמליות בלבד לגבי ה"הכרה
במעגל חוקי הטבע".
אני גם שמח מאוד שסטיבן הוקינג גילה את זה רק בגיל 58, אבל לא
נורא, אני חושב שההישענות שלו בסביבת המחקר התיאורטי סביב
אמונה זו היא הישענות "כזו או אחרת" (תיאור להרגשה שהוא עבר
סביב מילים בעלות משמעות שלא ניתנת להבנה סביב מילים כי אין לי
דרך אחרת לתאר או שאין לי מספיק כוח לחשוב על משהו שיהיה יותר
מדויק) המעוררת סערה חזקה בנפש שקידמה אותו מאוד בתחום המחקר
של האסטרו-פיזיקה.

אז קרן אולי עוד יצור אנוש שטחי מבחינתי, אבל אני מכיר בעובדה
שגם אני שטחי בדיוק כמוה על פי העובדה ששנינו פועלים מדחפים
וצרכים בסיסיים שהמכלול הכולל שלהם בנוי על קונטקסט חוקים שכל
המוחות האנושיים פועלים על פיהם ובנויים על פיהם.
אז אני מניח גם שזה טבעי לחלוטין להתעצבן על הטמטום הזה שלה
שהוא דבר אנושי לחלוטין.

אבל - אני חייב לא להתכחש לעובדה שגם העצבים שלי סביב סיבה זו
בלבד לא מוצדקים ודפוקים לחלוטין, כי הרי, מה אכפת לי?
טוב, אז זוהי שאלה חדשה לדיון והיא השאלה האמיתית "מה אני
מחפש".
חיפשתי תמיד מישהי אינטיליגנטית בעלת עומק מסוים ויצירתיות
מסוימת שיכולתי איכשהו להסכים אתה, אני לא יודע אם זה מה שאני
אקבל בחיים אבל אני לפחות שואף לזה - אם לא בצורה שאני רוצה אז
לפחות שיהיה משהו אחר, מין ניצוץ אחר שיעיר את עיניי בחוכמתה.

לא אהבתי את החוכמה השטחית של קרן.
קרן הייתה מאוד אינטיליגנטית אבל לא "בצורה" שרציתי.
עד היום הגעתי למסקנה שהדבר היחיד שהיה חסר בה זה המבט המעמיק
על תורת המוסר וההשכלה והחוזק (שהיה חסר לה) לעמוד ברגעי משבר
בקשר.
אפשר להגיד שעד היום מאוד כואב לי שהיא הייתה כל-כך קרובה
ואולי אפילו יותר מדי קרובה בשביל להיות אמיתית בשבילי (לא כמו
שאני בשבילה אלא רק היא בשבילי).

לצערי הרב, חיפוש אחר אישיות אחרת בפלנטה טמונה בעובדה ובהכרה
בכך שאני לא באמת מחפש אחר אינטיליגנציה בלבד אלא גם אחר
תכונות אופי אחרות שיבנו את אותו הבן-אדם וגם יופי.
אלו דברים שהייתי מוכן למחוק.

חבל שאנחנו יצורים כל-כך פרימיטיביים.