קשה להיות לבד,
בלי אף אחד, להרגיש בודדה.
קשה לחיות בשקט ובשלווה,
כשרע לך, כשיש תחושת מועקות בליבך.
את מתאהבת בחיים האלה,
ואת אפילו לא מבינה איך ולמה.
את נפגעת, את כואבת, את בוכה,
בלי הפסקה, ורק אח"כ קולטת איפה טעית.
את מרחפת לך לבדך בעולם הזה
בלי אף אחד, את פשוט פורשת כנפיים,
ומדמיינת את עצמך כציפור שעפה לה לבדה.
את רוצה לצעוק, לצרוח,
אך אף אחד לא באמת יישמע אותך ויבין אותך.
כאב לב, זה הדבר הכי כואב והכי קשה שקיים בעולם הזה.
את לפעמים שואלת את עצמך,
בשביל מה את חיה אם את סובלת כ"כ הרבה.
אומרים שבחיים הכל עובר, ושמטעויות
צריך ללמוד ולהשתפר, אבל עד שאת
מוצאת את הטעות שלך ומעוניינת לתקן,
את מגלה שבעצם, מאוחר מדי...