[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"אנחנו מוכנים בשבילך", אמר הבמאי כשהיא צעדה לכיוון הבמה. היא
ישבה על הכיסא במרכז הבמה, מישירה מבט כלפי כל הצופים בה.
"המטלה שלך היום היא להביע רגש כלשהו על הבמה", אמר, "קחי את
הזמן".
היא הסתכלה על הצופים בה. במאי, תסריטאי ועוזרת ישבו מול שולחן
קטן מעץ. עוד כמה אנשים ישבו בקהל. היא התביתה על אחד מהצופים,
הוא הזכיר לה את כל מי שפגע בה פעם. שהכאיב לה. היא הסתכלה
בעיניו, כשהוא מתבונן בחזרה. היא התמקדה בעיניו הכחולות
הגדולות.
היא התחילה לבכות. בכי קטן, כמעט ללא קול, מזיזה טיפה את
הכתפיים ולא מפסיקה להסתכל עליו.
הבכי גבר, הוא הפך ליללה, לזעקת כאב של כל הדברים שחשה ולא
חשה. על כל האובדן, החומות שהקימה במשך השנים ולא נתנה לאף אחד
להתקרב, על האפשרות שלה להתאהב במישהו במבט אחד - אפשרות
שנמוגה לה עם הזמן.
היא המשיכה להסתכל עליו כשהיא זרקה את עצמה על הרצפה והחלה
לבכות עם כל הגוף. מגע העין ניתק. היא שיחררה. היא קמה
באיטיות, מחתה את עיניה והסתכלה על הבמאי.
"תודה רבה" הוא אמר לה, "הבא בתור".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בראשית ברא בועז
את השמיים ואת
במה חדשה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/5/07 19:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לילי קוביין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה