|
בפאב השכונתי
כמו מצפים
ומחפשים ריגושים
לאותם רגעים
שהולכים וחוזרים.
בשיחה ללא מוצא
עוד סיגריה דלוקה
אותם פרצופים מוכרים
בהכרה לא רשמית.
מלצרית מאפירה
11 שנה נזירה
זמרת עבר מתוסכלת
מעבר לפינה.
כיסאות זרוקים
ליד שולחנות רעועים
גדר ירוקה
חוצצת כאן
לבין החיים.
בכיכר שליד
צועד החתול
אל התימניה הגדולה
שממול. |
|
|
מי אמר שסלוגן
חייב להיות
מצחיק?!
ץ סופית.
(הפאנצ'ליין פה
הוא שאני חובש
כובע של ליצן
כשאני כותב את
זה.
אבל אתם לא
יכולים לראות את
זה, אז זה קצת
נהרס). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.