תיאה נובאק / לכלה |
ואת תהיי
כלה.
זר שושנים צחורים בשתי ידייך
והיסמין שזור בשיערך
דמעות זולגות מן העיניים
והפנינים, הן מלטפות את צווארך.
עוד רגע, ואת תהיי כלה.
שם את עומדת, בוהה בבבואה
כן, זו את.
ואת, נפעמת. עוד רגע ותדעי
עם מי קשרו חייך,
למי הבטיחו חן פנייך?
לו רק היית יודעת כי תתבדי
שזהו אהובך
הזר היית שומטת מידייך
ומוציאה את היסמין משיערך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|