הרגשתי שפגעתי בך...
וזו ההרגשה הכי נוראית שהרגשתי...
חשבתי שאולי אני טיפשה כי לא שמתי לב,
הצטערתי כי אולי באמת גרמתי לכאב...

אכלתי את עצמי מבפנים כי חשבתי שזה נכון,
"אולי הפעם הגזמתי ואמרתי או עשיתי משהו לא במקום?"
וזה כל כך לא עזר שהכחשת באדישות... זה החמיר...
אני רוצה שנפתור כל עניין ושהוא יעבור קליל ומהיר...

אני לא סתומה ואני לא איתך רק שבוע.
נדמה לי שאני מכירה אותך... טיפה...
אל תיסגר לי עכשיו, עברנו דרך ארוכה משם,
תודה שהוצאת אותי מהסרט הזה כי הוא רע... גרוע...

אני אוהבת אותך מלאך שלי, אי אפשר לתאר,
ואני לא ממציאה, זה לא בא סתם, תתעורר!
הטון, שפת הגוף, השתיקה, זה לא התאים לך.
חשבתי "אולי הוא עושה בכוונה כאילו כלום לא קרה?"
"אולי יצאתי מכל פרופורציה, אולי לא התנהגתי כשורה?"
"אולי נעלב? כועס? מאוכזב? מה הבעיה? הוא מרוחק... זה רע?"

זה קשה לנסות להבין ללא שום הסבר מצידך...
דבר איתי, תסביר לי, גם אם תכעס עלי-תעיר לי...
אני אקשיב, אשנה מה שצריך, מה שאפשר. תאמין בי...
אתה יודע שאני אוהבת אותך...

ואם באמת זו סתם העייפות שנפלה עליך,
למה לא אמרת מילה? שאקרא את מחשבתך?...
אני לא אשקע עוד במחשבות, אפול לדיכאונות או אנבא רעות,
פשוט תאמר לי מה עובר עליך, כי לא ידעתי מה לעשות...