אבל רגע, מה יהיה בקיץ הבא?
בעוד שנה? אולי יש תקווה?
אבל לא, כי כבר בטח תהיה לך חברה,
ואני אתנהג הזויה משמחה בשבילך...
החיוך יהיה על פניי, והכאב יהיה בתוכי,
שכבר עברת, שכחת, דילגת על מה שהיה איתי.
ואם ינחת עליי רגע שיגעון? של אי-אכפתיות, של רצון בשבילך?
ואני אנשקך.
האם תצעד אחורה בגועל ואי-הבנה?
או האם תיפתח אליי ותשכח ממנה?
עם כל כך הרבה "האם", אפשר רק לחיות יום יום
ולראות לאן הדברים מובילים.
אני אוהבת אותך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.