חיים נוי / כפי שאת יודעת |
לו הייתי שיח רענן
של שושנים הכי אדומות,
(היודעות להיות טריות, רעננות!
אדומות!)
את - עינייך בלבד
(כמו שאת יודעת) תעצמי,
ולפקודתך זו - אעלה בלהבות.
אפילו אפור, מת, ואהיה לעפר,
ללא תיקווה בקבר דומם.
את - שוב תעצמי עינייך
עם אותו המבט,
ושושנים תפרחנה
מחולות אלו...
27.1.07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|