אימצי עגבותיך כנגדי כנחש
לפפי והרפי,לפפי והרפי...

הדליקי בי אש שתשחרר זירמתי
ותרווה תשוקתך היוקדת

חושי בגל חומי בקירבך
געי בעדנה בפנים בוערות
שפתיך נושכות וקורעות בבשרי
מגבירות את כאב-התשוקה

וכך ארגע בקירבך בעוד דקות
את למולי, אני למולך

מבטים של שובע
תחושה - של רוגע

תשוקה ורגיעה חלומית של אחרי...

או אז לחשי באזני את צירוף הסתרים
שאני כה חפץ שיבקע מגרונך:

אוהבת, כן אוהבת..
לא, אף לא מילה אחת יותר.

וכן גם אני:

אוהב, כן אוהב...

ודי לשנינו בזאת.

מרק.