אלי זמיר / את תבואי אלי |
בין סדינים לבנים
אני אשכב ללא זיע
ובלי רחמים תאכלי את ליבי
אני עפעף לא אניע
ומשם בוודאי תזחלי אל ראשי
בטרם השחר יפציע
וכשתמחקי זכרונות אהובים
אולי דמעה אז תופיע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|