חיים נוי / עוד יום |
בתנוחה לא תנוחה
כבובה מעוותת:
עיניים בוהות,
בדמעה מתאדה
שלא הספיקה לגלוש,
כנטיף קפאה.
מוזז צווארון נגיעה על צוואר:
אין דופק קובע,
כאן הכל נגמר.
נתלשת דסקית וכבר בשקית.
מובאת אל מסוק, אותו מישהו הנחית.
מביט ברקיע ואל יום שניעור,
כולו אדמדם מהול בשחור.
מוחה דמעותיו בשרוולו הירוק
עת רוח החלה מעצב לשרוק.
יום נוסף התעורר
עבור אנושות.
12.2.07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|