היא הראשונה אשר הראתה לי את הירח
ואת השלג הראשון על הצמרות
אף את הגשם הראשון.
אז הייתי קטן כמו קונכייה,
שמלתה הרעישה כים השחור.
עומדת להישרף נורה מהבהבת,
מזמזם יתוש ליד אוזן
אולי זו את, אימא, שבשמים
האם אינך קבוצת כוכבים זו?
או שמא באגם המפרש בלבן?
או הגל הקרב אל החוף?
האם ידייך שלחו אותו
אל תהיותיי באבק כוכבי?
אולי את שעת צהריים,
או ריקוד דבורים מוזהבות?
אתמול סיכה מצאתי במגירה,
סיכת ראש: האין היא שלך?
14.02.07
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.