חיים נוי / רהביליטציה אחר המוות |
המתים מזכירים לעצמם
את האדישות שלנו
המתים מזכירים לעצמם
את השתיקות שלנו
המתים מזכירים לעצמם
את המילים שלנו-
המתים רואים את השפתיים שלנו
הצוחקות מאוזן עד אוזן
המתים רואים את
גופינו עת רועדים
המתים שומעים
את קולות לשונותינו-
המתים קוראים את ספרינו
מקשיבים לדיבור שלנו
שנאמר כה מזמן
המתים לומדים מהכנסים
משתתפים בויכוחים
אשר מזמן ננעלו
המתים רואים את ידינו
המוכנות למחיאות כפיים-
כל החיים אשמים
אשמים גם ילדינו
אשר הגישו זרי פרחים
אשמים המאהבים
אשמים הם-
אלו שברחו אשמים
ואלו שנותרו אשמים
אלו שאמרו כן
ואלו שאמרו לא
ואלו שלא אמרו דבר-
המתים סופרים את החיים
המתים מאתנו אינם בוחלים...
ואנו?
אותם אט, אט שוכחים!
24.2.07
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|