|
רוח חודרת עצמות
מקפיאה את גופי
בתחנת רכבת ישנה
מסתבר שלברלין יש תחתית
כולם מצפים ממני להרהר
בגרמניה מאירופה של אז
אבל אצלי בראש נמצאת
רק הגרמנייה של אתמול
במקום בו התחיל המוות
אני לומד משמעותה של תחייה |
|
|
שיר הלל למשמש:
הו, משמש,
אתה כה כתום
אתה אינך ירוק,
ובסופך אמצע
גוגו
לעולם לא
תאכזב,
משמשי היקר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.