רועי בן יוסף / שני פנים לחורף |
עינייך החומות מלאות הבעה
אוסף את עצמי ומיישר מבט
אל בבואתי המשתקפת תחת אישונך
בודק שוב דרכה אם כוונותיי טהורות
והם טהורות עונג...
בלעדייך...
השקט הזה טוב יותר איתך
כשאת לא פה חלל...
והוא מתמלא במחשבות עלייך
וכשהוא מתמלא שוב אני שמח מחדש
אז אני מצייר לי תמונה שלא תואמת
את החלל שנותר
מסתכל במראה
אותה בבואה
רק לא בעינייך
לבדה ורק איתך
גם שאת לא פה שירה
אז אני יודע שאני אוהב אותך שוב מחדש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|