לא רחוק מעיירה אחת קטנה, בתוך לב יער
אדמה מכוסה בשלג צחור, ועלים כתומים של שלכת
גן עדן למתבודדים, שמיים תכולים מלאים תקוות
שקט, דממה, ורק עורבים שחורים צועקים ברקע
קרע, קרע
עינייך מתמלאות דמעות למראה כזה עוצר נשימה
השמש לעולם לא שוקעת, אך לעולם לא נראתה כאן הזריחה
בדרך נתקל בבורות, מתחתיהם אתה יודע שמונחות
תקוות, פחד, חלומות
הם מגודרים, לפי מטרים מרובעים
ובתוכם עוד לא נחות הנשמות
בזהירות לחשתי אל תוך הדממה, אתם לא ישנים?
לא רחוק מבורות השנאה
מתנוסס לו דגל ענק, מניד את מגן הדוד ברוח
ובגדול רשמתי
רציתי שידעו
ניצחנו |
