סורנה זלינגר / אושוויץ |
ומאחוריה צל כהה שלא נכבה יחד עם האורות
על ידה הימנית מספר שמוטבע בדיו של שנאה
ובראשה עוד חרוכות בגז זכרונות של משפחה
כתמים כחולים על התקרות וחדר מלא גוויות
ילדה קטנה, שכבר לא שואלת למה והכיצד איש לא שמע
לשם היא חוזרת כל לילה, שם הוא ביתה...
ניצחנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|