מיקה ניקול / התפרקות / ניקול |
שברגע אחד של חוסר זהירות
והנפת יד זריזה
נפלה והתנפצה ברעש חד על רצפת החדר
כך אני נשברת.
כמו תפר עדין בחולצה או מכנסיים
שבתנועה מהירה ניתק ממקומו
כך אני נקרעת.
מרגישה את לבי מתבקע,
כאילו נחתך
כמו סכין חדה המפלחת את קליפתו הקשה
של אבטיח גדול, עסיסי וקר.
האוויר מרגיש מוצק
כאילו מוחשי.
אני רואה אותו ערפילי וצורב בעיניים,
מקשה עלי לנשום.
ודרכו אתה רחוק יותר, מטושטש.
ואני, כמו כוס זכוכית דקה שקופה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|