אני תמיד אזכור את אותו מבט,
שחשבתי שהוא מאהבה,
חשבתי שהוא יימשך לעד.

אני תמיד אזכור את אותו מגע,
שחשבתי שהוא כה תמים,
שהוא לא יעשה שום רע.

לא משנה מה עשית, או מה תעשה,
זה לא משנה את הצביטה שבפנים.
לא משנה מה היה, או מה יהיה,
זה לא משנה את אותם מכאובים.

אני תמיד אזכור את אותה פרידה,
שנגמרה במריבה,
שרציתי רק להדחיקה.

אני תמיד אזכור את אותה דמעה,
שירדה על הכר בלילה,
שהרטיבה את המיטה.

לא משנה מה עשית, או מה תעשה,
זה לא משנה את הצביטה שבפנים.
לא משנה מה היה, או מה יהיה,
זה לא משנה את אותם מכאובים.

אני תמיד אזכור אותך,
את כל מה שעשית, את כל מה שאתה.
זה לא משנה עכשיו מה שתגיד, מה שתטען,
אני אזכור את מעשיך, כל עוד אני כאן.
ולא אתן לשום זיכרון מתוק, או נשיקה מתוקה,
למחוק את כל הרע, את כל התקופה.

לא משנה מה עשית, או מה תעשה,
זה לא משנה את הצביטה שבפנים.
לא משנה מה היה, או מה יהיה,
זה לא משנה את אותם מכאובים.

זה לא משנה שעכשיו הכל נגמר,
זה לא משנה שכבר לא כואב יותר.
זה לא משנה שאתה נשארת בעבר,
הפעם אני לא אוותר.
אני לא אוותר.