|
זו בדידות שלא ניתן לכמת
בדידות שלא ניתן להסביר במילים
מחפשת בין הלחנים הכי מוכרים
פותחת וסוגרת חלונות בבית ובנשמה
אני כל כך
כל כך לבד
כבר שנים שזה כך
רק אני והלבד
וכבר שנים שזה בעצם רק אני.
זו בדידות שאינני מצליחה לכמת,
לא מצליחה לספור אותה
או לכתוב.
אבל לבד לי
ואני מחכה שמישהו יראה מבעד
גם אם אני כבר לא.
זו בדידות שלא הצלחתי למצוא
לא בספרים ובסרטים שראיתי כל הסופשבוע
ורע לי
שאני מחפשת אותה לבד.
יש לי זוגיות עם הלבד
וקצת עם הבחור שהפסיק לאהוב
אבל חושב שהוא אתי
ושאנחנו עוד.
רק צריכה חיבוק אחד קטן
מאיש אחד, לא משנה מתי
רק אחד
ממישהו שהוא קצת חבר
וקצת מבין
כמה בדידות אני אוחזת בפנים
ולמה
למה אני בוכה
גם עכשיו
עוד מאז. |
|
אכלתי המבורגר.
אכלתי במבה.
אכלתי טופי.
לעסתי מסטיק.
שתיתי קולה.
אכלתי שוקולד.
אכלתי מרק.
אכלתי פנקייק.
אכלתי ביצה.
אכלתי צ'יפס.
אכלתי עוגיות.
אכלתי יוגורט.
אכלתי
קורנפלקס.
אכלתי כבד
אווז.
אכלתי סטייק.
אכלתי גלידה
ושני ארטיקים.
אז איך זה שהמסה
שלי היא עדיין
רק 39 קילו?
נו, אז מה
שהקאתי את הכל.
[אחת מפתחת
בולימיה] |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.