אלכס גורליק / קטנטנה |
התיישבתי לכתוב כדי לעשות לי קצת סדר
למרות שאת השיר, אהובתי, לעולם לא תראי
כי אף פעם לא תיכנסי לביתי, אל החדר.
כתבתי כבר בית, עכשיו שני, אז פזמון
הגעתי יותר רחוק משחשבתי שאגיע
עדיין לא הבנתי איך את גם כלום גם המון
טיפש! איך חשבתי שלכתוב שיר אותי ירגיע?
קטנטנה, את גדולה עליי
אין לי מילים להסביר
אין לי כוח לחשוב עוד
זה הסוף של השיר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|