הנה את
בסילוואן הבתים מצטופפים כמו קהל
מרותק במשחק כדורגל חלונות מכוונים
לכיוון כדור השמש הגדול ששוקע
מהיציע המזרחי אל תוך ירושלים המערבית

שם אפשר לראות אותך בקימורייך הגדולים
איך שהיית לפני שמחוכי הבטון ונדל''ן
אמריקאי אילפו לך את הגוף

אני נוסעת לך ברחובות
מתוך כל חלון מואר מהדהד זיכרון
כמו שורות משיר של נושאי המגבעת
שרואים את הצלילים מהבהבים
באורות הכתומים של מע''צ
ושומעים  רק צק'קלקה

הנה את
שוב האויר שלך מפלח לי את הגוף.
תתגעגעי אלי?
למרות שהייתי רק תיירת
שוהה בלתי חוקית על אדמות
בית ג'אלה שהפכו אותן למין קריית גת
רק עם רוחות ומחסום שלוש מאות

בדרך לעין כרם איפה שבשבת מורידים
תיירים מאוטובוסים ומספרים להם שנראה פה
כמו טוסקנה (אף מילה על פלסטין)
תהום נפרשת בינך לבין היער
כרגע של התעלסות המסתיימת
כשנותר רק חלל ריק ואור חיוור

יום שבת הגגות נשכבים פרקדן במרכז העיר
שמש מתגלשת עליהם
מגחכת על הגיפים של מג''ב שלעולם
לא בקשו ממנה אישור כניסה

הנה את
אני רוצה להעביר אצבע על צלקותיך
הולילנד, בגין, סוואחרה ואחרים
הם קוראים לזה עוטף ירושלים
כאילו מישהו בעולם יכול להשתלט עלייך
מלבד כל סוגי האלוהים.

הלילה מגיח מתוך גיא בן הינום
אני כבר לא יודעת אם אני נוסעת בך
או בתמונות שלך שיש לי בלב.
מה זאת עיר אם לא אירוע
אני מתגעגעת ועוד לא הלכתי לשום מקום.

ירושלים 10.03.07