|
ביום הולדתי העשרים
ושבעה על פי הספירה
הנוצרית
מתוך מכאניות נשית טיפוסית
נטלתי לידי סכין
גילוח
לגלח רגליי
לכבוד מישהו
שעוד לא
היכרתי
חושבת איך הייתי רוצה למות
מידיו של רוצח סדרתי
מסדרת משטרה
אמריקאית
להימצא בזירת רצח
מבוימת היטב
מכוסה בדי.אנ.איי
מסתורי
חסומת פה ופשוקת
רגליים
לככב בתמונות
של צלם משטרתי מיוזע
ובביעותיו הליליים של חוקר שתיין
אך חד כתער
בעל חוש צדק
מפותח גוף
הדם מטפטף עכשיו
במורד השוק
ויש בכך
נחמה
|
|
|
שירה, שלי,
מיכלי.
בנות גידלתי
והתרוממתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.