|
את ואני. חופת אגמים. לעתים, הרבה יותר
ש-חפים. איש לא מבין באמת את הרואים
אל תוך הנותר.
שמש מחסיר פעימות -
מן הימים.
הגשם משחיז טיפותיו אל העכשיו. מטפטף את המחר -
בנחת עולם. חיים מתגלגלים בעניבות האור
הבלתי נמנע מחלחל ברעם המתגלגל. החורף בא
בהבעה של כן.
אנו בסתיו חיתולים. משוועות לשלג מאמין
בדמעות אורגניות וחיים טבעיים בלחם כפרי
ומרפסת תפילות
לכיבוי אורות, לשקט שישמש לנו קהל
וידיד.
מדי בוקר אני יולדת אותך מחדש ואת נפרדת זמנית מגופי
עם הבטחה מעפר אל עפר. לבי הולם זמירים.
לבתי, |
|
|
אפשר לעשות סטנד
אפ?
יש לי חמש
דקות!
נו...,
אבל למה?
איזה בני אדם
חארות, לא
נותנים להתבטא!
בטח תגידו לי
שירה!
קוס אמא שלך ושל
כל השירה הזו!
יש פה בתולות!
מי בתולה!
אהההההה...
מה לא מצחיק!
מה לא מצחיק!
יא חארות!!!
זהו!
אני מחליף
סוכנת!
לו יהי,
סטנדאפיסט
מתוסכל בראיון
הקבלה לבמה
חדשה!
מוצא נחמה
בסלוגנים, למרות
שהבטיחו לו
קידום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.