|
הגוף מניח היותו וכסותו
עוצם את עצמו מעצמו ויוצא לרווחה
רוחו שט
[ ]
מים מכסה פרודותיו להתחיל מראשית
שערות ראשו - עד כפות התנודות
ודקלי הריסים כפרות נווה
בגשמי הלא נראה
[ ]
ורוח על פני תהום קיומו
בורא מחדש גלגולו
[ ]
להיבדל. בימים הללו בזמן ההוא
מתוך עיצומו
מחכה לאות אב
[ ] |
|
|
אתם והבמה החדשה
שלכם, הפרקט כאן
כל כך נקי
ומצוחצח שהחלקתי
עליו וכמעט
שברתי את הראש!
אתם יודעים מה?
אני חושב שאני
אתבע אתכם.
אפרוח ורוד,
אחד שהולך לתבוע
אתכם!
ההההה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.