שמיילי אחת / יוסף |
לא התקנאות אחיו
הצעידה נפשות אל כבשנים בוערים
אל נשיאים.
טלאי צהוב חרך חזהו
זעק לאלוהיו מעמקי גיא הריגה
מתהומות נשיה
דממה.
לא קדו אלמות
לא זהרו כוכבי מרום
בימים ההם לא היו כוכבים
ננעלו שערי שמים.
נערמו תפילותיו
כעצמותיהם
אותם ערם
על עגלת דמעותיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|