ניסיון להנמיך את הרעש המצפוני:

אולי
כשאיש שועלי קם בבוקר
ושומע את בליל השקרים
הקרוי חדשות
הוא מבין את המסר
והופך לוחם גרילה
מחובר למראה
מנותק ממראה
קר וחד בשיקוליו
כנוע ומתוק ביומו
בראשו אלפי פצפוצי גולגולת
וכל אישה הדורה ברכב שרד
שחולפת מולו
נתלשת משערותיה במושבה
כל עורך דין בחליפת שיער ובד
מעביר בו צמרמורת נאה
מלאת חזיונות דם קרוש
ופטיש שופט מונחת
מידיו לכל עבר

אבל אולי אני
רק
איש עם פוטנציאל
איש אימפוטנציאל

נרטיב

אמי מוכרת את ביתה
זהו לא בית ילדותי
וכשחושבים על זה
מעולם לא היה לי
בית ילדות
שאוכל לחזור אליו
ולהריח את הזיכרונות
ממולאי נפטלין
הריח היחיד בזיכרון הקשיח
הוא ריח המוות ממדרגות הבניין
שפקד ופקד
עד שנותרנו אנחנו
מזרחיים מומתים
שקמו לתחייה
במוסיקת הרוק והחשיש
במגרש הכדורגל מלא הדם
שירקנו כשהוכינו
כשרקקנו והרבצנו
לילדי השכנים
ואמא שלי מוכרת שוב
המחיר ודאי יהיה נמוך
התמורה תהיה יותר מדי
בהתאם לדפוסים
ולמרכזי ההחלטה
שנשרפו קצותיהם
כחלק ממנגנון ההשמדה העצמית
שהשאיר לנו אבי
כשריסק את האריה שהוא
והצמיח את אריה המערות שאני

"הוא ברחמיו יעשה"

מחזור נעורים נוסף


שיר לאנתוני

הבכי הוא נגר
הצער מנוסר
השבבים מתעופפים
ביתי הוא חדר קר

הלחי חשופה
הבטן שסופה
השבבים מתעופפים
התמונה יפה

הבכי הוא נגר
ישועי ומוחל
הבכי הוא מטר
ערמומי ונוכל

כל אחד והקליפורניה שלו


זרלול (גוזל)

מריונטה שמנה ולא מפוקחת
מזיזה את גופו של הנער
השמן
שהיא כלואה בו
קלועה בו
וכל טלאי הבגד שלה
נראים

משוחררת למדי
היא מסחררת את הנער
בכאב מפרקי צעיר
כמה ילד ערבי גדול גוף
מניע בתוכי את החי
נודע לי רק היום


משהו קצבי לנער רוסי דחוי

אתה איבר מושתל
דחוי בגוף הקולט
תמיד היית חלק חילוף
שאיש לא רוצה להרכיבו
מין פגוש רגשי מעוות
מריח ניקוטין וצער
ומי שרואה את אביך
מוחל לך לכמה רגעים
אב אחר היה
אם אחרת
כל אם הייתה
אבל עתה אתה
אתה, אתה,
ילד מקולל אתה
מקולקל אתה
לא היית רוצה להיות
אתה
היית גורר אותך
ויורה בך, בעורפך
כדי שקצת יוקל לך
מעצמך
מהיעדר אמך
מריחוקך
אתה


לוליטה גדוליתה

נערתי נערתי
מהר מהר אמרי
היכן ישנת אתמול
אולי לא שינה
נמנום
אולי לא נמנום
שרבוט קל
באגן הטבילה
ומחילה

נערתי נערתי
מהר מהר  אמרי
היכן ישנת אתמול
שינה אולי לא
מחול חלומות פגיוני
מחול לאו דווקא
אולי קיפוץ דקורטיבי
ומחילה

נערתי מהר