|
הבניינים זורמים כעשבים
כשערות שולמית ברוח
חוזרים ונעים על צירם.
הרחובות סדקים פעורים
בין הביטחון והפחד
בין הבית לבין החוץ.
העצים ניצבים בעוצמה
עומדים על פשר משמרתם
לעת יום, לעת לילה. |
|
|
אצלנו, הפופקים,
מתחתנים בתוך
המשפחה.
ככה, לא צריך
לשנות את השם
אחרי החתונה.
רק אני מורד,
אני מתחיל עם
בחורות.
כתבתי על זה
ספר.
יעקב פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.