הברושים בעמק, אשר פעם שימשו משברי רוח לפרדסים, נמצאים עכשו בשום מקום.
    עדות אילמת לחקלאות המפוארת של ישראל ביצוא פרי ההדר.

  לעת ערב
  ברושים דוגלים
  בלהמעיט מחלפות.
  הם נועצים אהבתם בשדמה
  והיא שותה אהבה כיד המלך
  עד שעשבים סמוקים עולים בלחייה,
  וצל יורד מהר חורש.

  כל הלילה
  ברושים כהים ונעים
  בחביונם ניחוח משכר,
  רק הרוח המנשב
  לצנן מצחם
  מתקן תסרוקתן של צמרות,
  ובחולפו בין הגדרות תןהה, למה זה
  ואיך קורה המום,
  שמאהבת ברושים דוקא השיטה נולדת,
  שוב ושוב.

  מילים- מירי תמרי
   ואישורה לעבודה זו.
  ותודה רבה למירי הנפלאה.