|
אתה הים.
נפלאו נפתולי גליך
מלחכים חלומות חפים
יחפים,
נטרפו בקצפם
אתה החול.
חם
סימניך נתן בי
צריבתו החותם
לברית שברירית
ארמון תום
בכף ודלי
אדום
אתה האות.
נוטר לבי
ראה
סיפי פרוצים
והוא פועם שירה
למרות
לאורי חרובי בהוקרה
על שאיפשר את ההתכתבות הזאת
|
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.