שיזאב וחניש / גם אז |
נשב לנו אז בן מפלצות ואלים.
נדע גדולת שמש ונשב תחת סלע,
בלי רעש, מלבד רוח שנושבת נינוח.
כבולים באזיקים תחת אימת הסורג,
בלי חופש לנוע תחת עצב כה רב.
מלבד מוות, לא יפריד ביננו כלום, נשמתי,
ונשב לנו תחת הלבנה, מחכים לעת שתבוא אהובתי.
ובמצב כה נינוח אך ללא שום שלווה,
דעי לך, יחזור עוד יום שבו נדע,
את אותם הימים אשר אט אט רואים,
גם אז נזכר ונדע, זמנים קשים באים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|