[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בילדותי נטף לבי מלים מאצבעותיי,
זוהרות ותמימות כסביון

ולימים, כאותו פרח צעיר שקהו עלעליו והלבינו,
גם ידי הפשוטות נקמצו לאגרוף.

אהבתי התפזרה מופקרת, מפיצה זרעי
כמיהתה על אדמות טרשים, לא מותירה.

בצל המלחמה הפכה שבויה
מכה בגוף על מנת להרוג או לפחות לפצוע,

לא מוצאת לעצמה מנוחה.
לא מוצאת לעצמה חנינה.

וכעת

מחלחלים מי-תהומי אל קשיות,
צלקות מתרככות לפצע.

אותם אגרופים שהכו ללא רחם
נפתחים בכוחה של נשימה

לעלי-כותרת צחורים. ניחוח
דמעותיי משכר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי אמר שכדי
לחיות צריך
לנשום?
מי אמר שכדי
לנשום צריך
לחיות?
למה אי אפשר
לחיות את הנשימה
ולנשום את
החיים?


רב חובל מוטס


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/12/05 6:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חגית מנדרובסקי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה