המלחמה הרגה את כולנו
ולאחריה
נולדנו מתים.
ומתים נמשיך להיות ולהתקיים
עד שנירקב באופן סופי
לתוך אדמה צחיחת תודעה
ומבוקעת תקווה

כולנו מתים
חסרי תוכן. נטולי נשמה
כבויי רגש וחוט שדרה
עיוורים. חרשים. אילמים.
רקובים
עור רפוי חיוור עיניים שקועות
עורקים כצינורות חלודים
שיער קש שפתיים דוממות
נעים הלוך ושוב. אבודים

בתוך הצל  של עצמנו. בתוך כל הימים
שמתו. בתוך ענני עפר ואש
שאנו נושמים
לתוך גוף מאורך רפוי. פגום.
זב דם. כך נולדנו.
צל שחור לשמש אדומה.

ברוכים הבאים
אל העידן החדש
ברוכים הבאים אל עידן המתים

אחרי שכבר הרסנו, ניפצנו ומילאנו ריאותינו חול
אחרי שחיינו יותר מדיי טוב
והרגנו
את הכל

מה אנחנו. גופות מדברות
צהובות ירוקות. רועדות דומעות
נעות את הזמן המוקצב
שנותר לחיות
מה אנחנו. מה נשאר
מה שהיינו. על מה שהיינו מוכנים לוותר.
צדק, מוסר, אמפטיה, שיוויון. שלום.
מתנו כולנו עם המלחמה
נולדנו מחדש.
מתים.
מה אנחנו. ידיים, רגליים, עיניים.
צרחות, פחדים. פנים, שמות.

ברוכים הבאים
אל העידן החדש
ברוכים הבאים לגהנום עלי אדמות