ער גור / מונולוג |
לא ברור לי למה נעקצתי (וזה מגרד), יום אחרי שגזרתי את
הציפורניים
לא מבין את החשק הפתאומי לרוץ שניה אחרי ששברתי את הרגל
מדוע בא לי סיגריה בשניה שמתחיל הסרט?
למה אני דוחה למחר את מה שאני יכול לעשות היום?
למה אנשים מעריכים זמרים רק אחריי שהם מתים?
אני מקדים את זמני
מה הצורך הפתאומי לעשן ברגע שאני מתגייס?
למה כולם רעבים בשניה שמתחיל הצום?
למה לעזאזל אנשים לומדים להעריך דברים רק ברגע שאין להם אותם?
למה אני צריך את הלבד רק בשביל לדעת שטוב לי איתך ביחד ?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|