עלעלי השלכת נשלחים אל מסעם
אל על הם עטים ומטה נופלים
טיפות המטר את החוצות מציפים
מתרסקות על בטון רצפת הרחובות
הברקים מחריבים כל נקלע בדרכם
יחד עם רעשי רעמים מבעיתים
כולם כבר עזבו לא נותרו פה חיים
רק הרוח שורקת מתוך הדממה.

שחור הרחובות יכוסה בלבן
כמו חטא שכופר במעטפת של שקר
השלג מסתיר את זוהמת הרחובות
אך מה יקרה כשתפציע השמש?
קרניה יסירו כל שארית של ספק
אין עוד איך להכחיש את קור העולם
כולם אז יקבלו הבנה חדשה
אך יהיה מאוחר כי שורר הוא בינינו.

הפריחה כסליחות מייפה את האמת
ועלי הכותרת כחברים בצרה
נתלשים אחד אחד עד שנשאר רק גבעול
שנהג להחזיק אותם יחדיו,
עשבים שוטים ממלאים חריצים
בין אבני השביל המוביל לכנות
נרמסים על ידי חוסר ההבנה
בדברי אנשים אשר לא מבינים.