|
דמעות בשתי עיני
כשהיא עוזבת
למרחקים גדולים
לזמן בלתי מוגבל
וגם כשהיא חוזרת
יודע שהיא תעזוב מחר
וכשהיא לידי שוכבת
חובק אותה בשתי ידי
ואיך בבוקר נעלמת
וחיבוקי איתה נשאר
ריחה נותר על הכרית
גם הוא עוזב אותי תמיד
נשארת רק ההזיה
שלידי היא פה שכבה
יודעת היא את מקומה
ולא תתפוס אותו אחרת
חובקת היא את נשמתי
ואף פעם היא לא עוזבת. |
|
|
'אתה מפה?'
'כן, איך
ידעת?'
'רואים'
'באמת?'
'לא, סתם היה
כתוב'
'איפה?'
'בתחתית של
האסלה בבית של
ביאליק'
הקורא בשפכים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.