כמה דברים יש לי לספר לך
אתה מכיר את ההרגשה הזאת שאתה לא יודע מאיפה להתחיל?

כי ככה אני מרגישה עכשיו.

אני לא יודעת אם להתחיל לספר לך כמה אני מתגעגעת אלייך
אני פוחדת שזה יהרוס יותר ממה שזה כבר הרוס, מבין?

לספר לך פשוט בבת אחת,
להפיל את זה עלייך שלא תדע מאיפה זה בא,
שתבין כמה שמרתי את זה בתוכי.

אבל לא, אני יודעת שזה יהרוס,
זה מספיק מנופץ אז לא צריך לפזר את זה לכל עבר.

לנסות לגרום לך להבין כמה אתה חסר לי,
כמו חלק ממני שלא רוצה להתנתק.
מסרב להאמין שאתה כבר לא איתי,
ואני רואה אותך כל יום, וכל פעם חור נוסף מתווסף לגופי
ודרך כל חור נוזלת השמחה החוצה.

רציתי להכאיב לך, שתדע כמה שלי כואב עכשיו,
שנמאס לי כל כך לכתוב לך
אבל מסיבה כלשהי אני פשוט לא מסוגלת להפסיק.

לשים את כל המכתבים במעטפה אחת גדולה ולשלוח אלייך
שאולי תבין שזאת לא סתם הרגשה, אלא הרבה יותר מזה.

שתבין שזה הדבר היחיד שחסר לי כרגע להשלים את עצמי.

בלילה, ביום, בחלומות, אתה בכל מקום
לא עוזב, בדמעות בחיוכים, תמיד איתי.

לספר לך שהחיים שלי הם שתיקה ארוכה בלעדייך
וכל הצבעים בגוונים של אפור.

להגיד לך כמה אני מוכנה לוותר על הכל
על כל דבר אפשרי שקיים
אתה הכי חשוב לי, להגיד לך את זה עד שתבין כמה שזה נכון.

לספר לך כמה היה לי טוב איתך פעם
וכמה רע לי עכשיו.

פשוט שתדע.
תדע הכל.