מרק נזננסקי / מעשים שוכבים |
ואני מחפש את הטעויות.
יכולתי אולי להרגיש,
אבל לא יכולתי לראות.
לפעמים זה קצת מתיש.
המעשים כמו שוכבים מלפני,
עכשיו אני רואה.
נותר עכשיו להצטער
רק
על ההווה.
המילים שלך כמו
יורים בי ברובה.
ידיים רק שתיים,
את החורים כולם
לא יכסו לבדם.
שוכב אני בשלולית
של דם.
מבטך עצוב
קולך מהול תוגה;
אצלך הכל קצת כאוב
העבר כולו נורא.
ופתאום, בכי חרישי.
כל שאנו צריכים הוא חיבוק,
חום אנושי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|