ילדתי, הינך פוריה עכשיו לצאת לעולם הגדול
הינך בשלה עכשיו לתת ולקבל מפירותייך הטובים והענוגים,
פחדתי, הינני עדיין פוחדת שלא תסתדרי
שתמעדי, שתפלי ואני לא אהיה שם.
כואב לי, אך זה אמור לקרות
את צריכה לפרוש כנפיים ולעוף ברוח הנושבת על פנייך הסמוקות,
צעדינה בשבילי הזהב בזהירות רבה,
תדעינה לעולם את דרכך חזרה
איספי את שערך המתולתל, פן יכנס לעינייך
ותנשמי את האוויר הצח,
פיקחי בעוצמה את עינייך התכולות הגדולות,
ראינה כל דבר, אל נא תיהי עיוורת
תהיי גלויה ותשבי את כולם בקסמייך
הושיטי לי יד יקירתי והסתכלי נא על הכוכבים
אם תחפשי טוב,
תמצאי שם אותי...