מבט חלול, ריקני.
כלום, מלבד השתקפות.
אפילו העצב עזב,
לא נשאר לי דבר.
מבט מת,
של גוויה.
רחמים עצמיים,
או שמא כעס מכאיב,
פוגע.
מעין הרגשה של החמצה.
צמרמורת, חוסר אונים.
מבט מאוכזב, אבל לא יותר מדי,
שחלילה לא יראו.
שהקליפה תהיה מושלמת,
אבל התוכן, רקוב.
מעין כאב עמום,
שמכאיב במעגלים.
לאט לאט, לוקח ממני את כל האנרגיה,
שותה ממני בשקיקה את הנשמה.
מעין הליכה חושנית לא חושנית,
חיוך ספק מאולץ ספק מגחך,
והשתקפות.