בפינה של הרחוב, קצת לפני הסמטה, יש בחור אחד שמוכר אושר רגעי,
הוא מכריז על כך כל רבע שעה.
הרבה אנשים לא מתייחסים אליו, אבל ככה זה, כיום אנשים לא
מאמינים באושר.
יום אחד, באתי אליו ושאלתי: "כמה עולה אושר רגעי?" והוא ענה:
"נשמה אחת."
שקלתי את זה במשך שעה ארוכה, אחרי זה אמרתי: "טוב, נשמע עסקה
הוגנת."
עכשיו, רובכם בטח מזדעקים, לוותר על הנשמה בשביל אושר רגעי?
אני אומר, שאני מעדיף לחיות ללא נשמה ועם אושר רגעי, מאשר
לחיות עם נשמה ובלי להאמין באושר בכלל.