ובעת ההפסקה
הרגיש כמו אותה הפוגת מלחמה
בה לא יורים
ולא הורגים
ומשני העברים נושמים
וחושבים על המשפחה
שלך, שלהם, ומרגישים
ושוב חושבים על כמה קל להפסיק
ולסרב פקודה
ולא לחזור לאותה מלחמה
שבעצם אף אחד לא יודע
למה נלחמים ועל מה.
אז שותה עוד קפה
מעשן עוד סיגריה
וחושב כמה יפה
מעבר לגדר
ושבעוד דקה
ההפסקה תגמר
וצריך לחזור למלחמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.