רוני מזר / יריקה |
את יושבת וצועקת מילים
שרק לך ברורים
וכמו מקפצה את קופצת
ולשניה ארוכה את מפסיקה מביטה
לתוך עיניי בסוג של הנאה
לא ברורה של שליטה
אני מתחיל לאבד יותר מסבלנות
ואותו רגע ממש את שואגת
כמו אריה ונופלת לתוכי
נשימתך כבדה ואת לא מפסיקה
בתנועה מהירה את תופסת בין שינייך
ומחזיקה את מנגינת חיי
קולות התשוקה מגרוני נפלטים
וכמו שהתחלת כך זה נגמר ביריקה
על הרצפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|