כל אדם חשב לפחות פעם אחת בחייו על הלוויה שלו (מי יבוא, מי
יבכה וכו...)
ואלה ההרהורים שלי...


ללוויה שלי, באו כל החברים והחברות
וכמה אפילו בכו וזה החמיא לי מאוד, אפילו מאוד מאוד
בלוויה שלי, אמרו עלי רק דברים טובים, ושכחו לי את כל השטויות
שעשיתי...
ללוויה שלי באה אפילו זאתי שאהבתי בכיתה ח'
בלוויה שלי, הרגשתי עצוב שאני מת

וזאת שאהבה אותי שמה לי פרח סגול על העפר,
וחיבקה את אימי וזה עשה לי עצוב, שאימא בוכה
ואבא היה חזק בשביל כולם, וזאת שאהבה אותי חיבקה גם אותו
ואז גם הוא בכה...

ללוויה שלי באה אפילו זאתי שאהבתי בכיתה ח'
בלוויה שלי, הרגשתי עצוב שאני מת