עובר מהר, יותר ויותר
הציר מתקצר ומתקצר
טס, מאיץ, מריץ

אתמול, מחר, שלשום,
לאט לאט עובר היום
אך כמעט אף אחד לא מסתכל
העשור השלישי לחיים
ומשם-כבר לא רואים
את העבר...

חברים בבגדים ירוקים,
בלבכם השאירו מקום ליקרכם
מאותם זמנים שהכל הלך לאט ונעים
שמלות לבנות, כוסות נשברים,
ילדים בוכים...

כסף זה לא העיקר, אך הכל יקר
ואין בררה, מתמזגים עם מערבות
החיים, וכשיוצאים מזילים דמעה
ומתקרבים לקצה הצוק במהרה.

החיים מזמינים אותנו להתאמת
איתם, דוקרב נצחי.
האהבה מזמינה אותנו להתעלס
איתה באופן תמידי.
ואנחנו מסתנוורים מהאפשרויות הצפונות
ולא מבינים, שאין דרך חזרה.

הלוואי והזמן היה עובר לאט יותר בזמנים יפים