אורית אלדר / בצורת |
נזכרתי כי חלמתי עליך בשנתי.
כולך שלי וללא עכבות התעלסנו
כדגים שהוחזרו מהרשת למים
להזדמנות שניה. אף לרגע לא חשתי אשמה
אלא שובע ואור ושלמות בהירה.
בפעור חריץ עין, עטופת שיכחה,
ערומה מעצמי, מכבודי ומאהובי,
סהרורית השתוקקתי אליך
ואתה מונח לפניי זמן רב
מקפיד על מרחק מנומס
ואני לפעמים מתגרה
אך הבוקר הקצתי
וגמישה כלביאה
יצאתי
לצוד אותך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|