|
חשבתי
חשבתי שהוא לא יבוא שוב לעולם
הוא הפתיע והגיע
והוא שם
הוא הפתיע...
הוא שם
שלא יעזוב אותי אף פעם
כמו השמש הנעלמת כשהירח מפציע
כמו הכוכבים שמנצנצים כשהשמש שוקעת
כך הייתה אהבנו
ברורה וללא ספקות
עובדה קיימת וברורה
חשבתי שלא תשוב לעולם
כך אמרת...
שלא אראה אותך שוב אף פעם...
נתת את כולך לי
הפקרת בידיי את כולך
כעת אתה שייך לי...
את אהבתי נתתי לך
ואותך קיבלתי בתמורה...
אוהבת חושבת
בעודי מרגישה כמיהה כלפיך
כבר אינך היית שם
נעלמת...
כמו הרוח הנושבת...
שלא תחזור עוד לעולם...
כמו חוויה רגעית שלא נמשכת לעד
נעלמת...
ומאז...
לא חזרת שוב מעולם...
ואני...
כאן מתגעגעת
לימים שהיו
מתגעגעת...
מחכה לשובך
שכבר תבוא... |
|
|
סילבן, רק רציתי
שתדע שפרץ אמר
שאישתך פוסטמה.
יעקב פופק, מנסה
לסכסך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.